חכמת אדם · סימן קמ״א, א׳

דין לפסוק על הפירות כפי השער (סי' קע"ה):אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער פירש הרוצה להקדים מעות לחבירו על חיטין או שאר פירות או סחורות כדי שיתן לו אותו הסחורה במקח זה כל השנה כשיעור מעותיו שנותן לו עכשיו ואיזיל גבי' בשביל הקדמת המעות ומקבל עליו שאם יתיקר יתן לו בזול כמו שהן עכשיו אסור לעשות כן דהוי עכ"פ ריבית דרבנן אבל משיצא השער אפי' אינו שער קבוע כשער מדינה הנמשך זמן רב אלא כשער של עיירות שמשתנה באיזה ימים כיון שזה נותן לו מעות א"כ יכול לומר לו שקיל טיבותך ושדי אחיזרי מאי אהנית לי שהרי כיון שיצא השער יכול לקנות בעד מעותיו כפי השער של עכשיו שיספיק לו כל השנה ולכן אפי' אם אין למוכר אותו סחורה בביתו הוי כאלו קנה הוא בשוק בכל הדמים והקנה אותם ללוקח וזכה בהן הלוקח וכשנתיקרו אח"כ ברשות הלוקח נתיקר (קע"ה) ואם יצא שער בכרך אחד כל העיירות המסתפקין ממנה פוסקים על אותו שער אע"פי שלא יצא השער בהם (ש"ך ס"ק ב') ואין פוסקין על חיטין חדשות על שער של חדשות וכן בישינות על שער של ישינות עד שיצא השער לחדש ולישן דכ"ז שלא יצא לשניהם לא מקרי שער קבוע (סעיף ב' וע"ש בש"ך וט"ז):