חבית של יין שהיא שוה עתה דינר ומכרה לו בשתים עד הקיץ על מנת שאם תארע תקלה ה"ה ברשות המוכר עד שימכרנה הלוקח אע"פ שלא הי' יוכל להחזיר' למוכר כשלא הי' מוכרו ביוקר כמו שירצה אפ"ה מותר כיון שעכ"פ הוא ברשות המוכר לתקלה וכן אפי' אם היה הכל ברשות הלוקח אלא שא"ל היתר על ב' יהיה שלך בשביל שאתה מטפל בה למכרה ואם לא תמצא למכרה כמו שתרצה החזיר' לי ה"ז מותר אע"ג שהוא תיכף באחריות הלוקח דכיון דיש לו רשות להחזיר לבעליה כל זמן שירצה מות' (ש"ך שם ס"ק כ"ט) ואם הוא באחריות המוכר מכל תקלה אע"פי שהמקבל מחזיק המעות עד הקיץ ומרויח בה וה"ל הלואה מ"מ מותר (שם בשם דרישה) וכן אם המוכר מקבל אחריות עד הזמן שקבע לו אם לא ימכרנה ואחר שהגיע הזמן הוא ברשות לוקח לכל דבר אע"פי שלא ימכרנה כלל כיון שאם אבדה או נשברה תוך הזמן אין משלם לו כלום וכן אם הוזל ולא מצא למוכר' ולהרויח בה היה יכול להחזירה תוך הזמן שקבע לו דכ"ז היא בכלל אם תארע תקלה וא"כ כיון שקבל עליו אחריות מותר (שם בשם הב"ח ויש חסרון בדבריו בש"ך) וכ"ז כשקצץ לו קצבה לדמי החביות שמוכר אבל אם מוכר לו בלא קצבה כגון שמכר לו ז' חביות ואמר לו תשלם לי כל החביות כמו שיהיה השער בעת שתקח כל חבית שרי אע"ג דעכשיו אינו שוה כ"כ (סי' קע"ג סעיף י"ד):
חכמת אדם · סימן קל״ט, י״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.