מי שיש לו סחורה ונמכרת כאן בזול ובמקום אחר ביוקר וא"ל חבירו במקום הזול תנה לי ואוליכנה למקום היוקר ואמכרנה שם ואעשה שם צרכי במעות עד זמן פלוני ואפרענה לך כפי מה ששוה שם אם אחריות בהליכה על הלוקח אסור שהרי זה מלוה גמורה ואם האחריות על המוכר מותר שאין זה אלא כשליח. ומ"מ כיון שהתנה עמו שלאחר שמכר שיהיה הלואה אצלו צריך ליתן לו שכר טרחו (ועיין בש"ך ס"ק ל' והט"ז מיקל דסגי בקיבל עליו אפי' דינר כדלקמן בדין עיסקא (ונ"ל דה"ה אם יש לו מעותיו ואם יסע עמם לבד יעלה לו הוצאות גדולות יש לסמוך על הט"ז ודי בדינר (דלא גרע מאם המוכר אדם חשוב שפוטרין ללוקח המכס דא"צ ליתן לו שכר טרחו (סעי' ט"ו):
חכמת אדם · סימן קל״ט, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.