וכן ישראל שאמר לאין יהודי לוה לי מעות בריבי' מישראל בשמך והמלוה לא ידע שבשביל ישראל הם המלוה מותר ליקח הריבית אבל הלוה להפוסקים דיש שליחות לחומרא נמצא עשה איסור ולהפוסקים דאין שליחות כלל אין כאן איסור כלל ואפילו אם המלוה ידע שהוא עבור ישראל מותר כדלקמן ודוקא בענין דלא מחזי כריבית כדלעיל סי' ז' (סעי' ז' ש"ך ס"ק י"ח וט"ז ס"קח) ואם ישראל אמר לאין יהודי לוה לי מן אין יהודי בריבית והלך האין יהודי ולוה מישראל אפילו ידע המלוה שלצורך ישראל הוא מותר דכיון דשני שליחותי' אין כאן שליחות (סעיף ח'):
חכמת אדם · סימן קל״ז, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.