אין יהודי שלוה מישראל בריבית והלך והלוה אותן לישראל אחר בריבית בשליחות ישראל הראשון וחוזר ישראל א' ונוטל ריבית מאין יהודי אסור מדרבנן לא מבעיא להפוסקים דס"ל דלחומרא יש שליחות מדרבנן דאסור ואפי' למאן דס"ל דלגמרי אין שליחות מ"מ כיון שהישראל כופה לאין יהודי ליתן לו הריבית והוא יכפה לישראל מחזי כריבית אבל אם יש לאין יהודי משכון מישראל ב' שאין צריך לכוף אותו שהמשכון שוה כמו הקרן והריבית וגם לא עשה בשליחות ישראל לכ"ע מותר כמו שנבאר בסמוך (סעי' ה' ועיין בט"ז ס"ק י"ז) וכ"ז היכא שנעשית בלא ערמה אבל אם הישראל מערים ותולה מעותיו ביד אין יהודי כדי שילוה אותן לישראל לכ"ע אסור:
חכמת אדם · סימן קל״ז, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.