ואפי' העמידו הישראל אצל האין יהודי ואמר האין יהודי לישראל הראשון תנם לזה והפטר והוא יתן לי קרן וריבית אסור דכיון דמ"מ קיבל מיד הישראל מחזי כריבית דנראה כנותן ריבית לאין יהודי בשליחותו אבל ריבית גמור אין כאן דאע"ג דאין שליחות מ"מ זה מקבל בשביל האין יהודי ועוד שהרי הישראל אינו מתנה כלום ליתן לו איזה תוספ' והאין יהודי מתנה עם הישראל ליתן לו ריבית (דו"פ) ואפילו אם הישראל השני לא עשה הלואה עם ישראל ראשון אלא שהאין יהודי א"ל לקבלם מישראל ראשון אפ"ה אסור אם נותן הריבית לישראל הראשון סעי' ג' (ב"ח ט"ז ובש"ך דלא כרמ"א):
חכמת אדם · סימן קל״ז, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.