אבל אם קיבל האין יהודי המעות מיד הישראל ראשון ונתן לשני אפי' לא אמר בהדיא לישראל ראשון שפוטר אותו דמסתמא כיון שקבלו מידו נפטר הישראל מותר דמסתמא אפי' אם אמר לו האין יהודי שיתן הריבי' ליד הישראל אפ"ה מותר שבשביל האין יהודי מקבל אותו וכן אם העמידו אצל האין יהודי ואמר האין יהודי לישראל הראשון הנח על הקרקע או על השלחן והפטר וכן עשה ולקחן השני מותר (סעיף ב"ג) ודוקא כשאמר והפטר אבל אם לא אמר והפטר י"ל דה"ק הניחם ויהא ברשותך (ט"ז וש"ך) וכן אם אמר האין יהודי ליתנם לישראל הב' דרך פקדון ואח"כ יהא בידו הלואה מותר הואיל ולא יצא מעות הראשון בתורת הלואה (שם):
חכמת אדם · סימן קל״ז, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.