דין ריבית באמצעות האין יהודים (סי' קס"ח קס"ט):ישראל שחייב מעות לאין יהודי בין בריבי' ובין שלא בריבית וביקש להחזירם ואמר לו חבירו תנם לי ואני אעלה לו ריבית וכ"ש אני אעלה לך ריבית אפילו כתב הישראל השני שטר על שם האין יהודי ונתן משכנו' וגם הריבי' יתן לאין יהודי אסור והוי ר"ק שכיון שבשעה שנתן הישראל המעות לחבירו היה עדיין אחריות המעות עליו לגמרי והוי כאלו הישראל מלוה לישראל ע"מ שתתן ריבית לאין יהודי דפשיטא דהוי ר"ק דאפי' אין הישראל חייב כלום לאין יהודי כיון דבשכר הלוא' נותן ריבית עפ"י המלוה הוי ר"ק (סעי' א') ועיין לעיל כלל קל"ב סי' ד':
חכמת אדם · סימן קל״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.