ישראל שלוה מחבירו לצורך אין יהודי וקצב עם האין יהודי על הריבית ביוקר ועם המלוה קצב בפחות זכה הלוה במה שקצב עם האין יהודי יותר ממה שקצב עם הישראל (אם קצב עם המלוה ביוקר והאין יהודי אינו רוצה לפרעם אם מזכיר לו שם האין יהודי תחלה ומכירו אין צריך לשלם הלוה מכיסו) שאם אין מזכיר לו שם אין יהודי אין המלוה צריך להאמין ללוה כדלקמן סי' י"ט (ש"ך ס"ק מ"ח וע"ש בט"ז ס"ק כ' ובש"ך ס"ק מ"ז):
חכמת אדם · סימן קל״ז, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.