הלוהו על שדהו ואמר לו אם לא תתן לי מכאן ועד ג' שנים הרי הוא שלי ולא אמר מעכשיו (ואם אמר מעכשיו מבואר כלל ק"מ) בענין שאין המקח קיים (כמבואר בח"מ סי' ר"ז ס"י) תוך ג' שנים לא יאכל הפירות ואם אכלם הוי ריבית קצוצה וי"א דאינו אלא א"ר דהוי כמשכנתא בלא נכייתא אבל מה שאכל אחר ג' שנים אכל בגזל ומה שהניחו לאכול מפני שהיה סבור שנחלטה לו והוי מחילה בטעות אבל מה שאכל תוך ג' שנים לא הויא טעות שהרי בידו וברשותו היה להחזיר המעות למלוה ואם לא החזיר ש"מ דמחל ולכן לא הוי אלא אבק ריבית (סעי' ד'):
חכמת אדם · סימן קל״ה, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.