הממשכן בדרך היתר הנזכר וצריכין לסלק מס מן הקרקע אם מסלקין מעו' מיתר ללוה לסלק המס אעפ"י שהמלוה אוכל הפירות שהרי גוף הקרקע הוא של לוה אבל כשהמס מוטל על הפירו' כגון שהשר נוטל עישור תבואה וכיוצא בו אסור ללוה לסלק לאדון מכיסו שהרי פירות הקרקע לא היה יכול למשכן או למכור מה ששייך להשר ונמצא כשזה פורע בשביל המלוה נותן ריבית למלוה (סעי' ו' ל"ב ס"ק ל"ב):
חכמת אדם · סימן קל״ה, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.