במשכנתא זו אם נותן המלוה ללוה דבר מועט בכל שנה בשביל שיקבל עליו הלוה כל אחריות הקרקע אפי' מנפילה או שריפה י"א שזה אסור דהרי ליכא קרוב להפסד כלל למלוה בהאי משכנתא ובשביל אותו דבר מועט לא מקרי קרוב להפסד אבל אם התנה עמו לתת לו דבר מועט לשנה בשביל איזה תיקון שיצטרך בבית כגון שביר' קורה וכיוצא בזה שרי דאכתי נשאר על המלוה אחריות נפילה או שריפה. וכל משכנתא נפדית לחצאין שאם בא הלוה להחזיר לו קצת מעותיו תוך הזמן צריך לקבל במקצת פרעון מיהו אע"ג שמביא לו קצת המעות המלוה אוכל כל הפירות עד שיתן מותר המעו' דכולא משכנתא אישתעבידא לי' לכולא מלוה ואנו רואין המעות שנתן כאילו הם פקדון בידו עד שיפרע הכל (ש"ך ס"ק כ"ב): ומשכנתא שנעשית סתם ולא התנה זה עם זה כלום אם דסורא או בנכייתא הולכין אחר מנהג אותו העיר וכן בענין אם יוכל לסלקו או לא הכל כמנהג העיר ועיין ש"ך (סעי' ג'):
חכמת אדם · סימן קל״ה, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
