המלוה לחבירו ומשכן לו בית או שדה ואמר לו ע"מ כן אני מלוה לך שאם תמכרנה לא תמכרנה אלא לי בכך וכך בדמי שוין מותר אבל אם אמר אל תמכרנה אלא לי בכך וכך והוא שוה יותר אסור שהרי מוזיל גבי' בשביל מעותיו. מ"מ יש להחמיר לכתחלה שלא יאמר כלל בסך כך וכך דכיון שפוסק עמו דמים ידועים הוי אבק ריבית דהוי צד א' בריבית אלא יאמר תמכרם לי בדמי שויו (קע"ב סעי' ד' ובש"ך ס"ק כ"ח וכ"ט ולהסוברים צד א' בריבית מה"ת הוי ר"ק):
חכמת אדם · סימן קל״ה, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.