ואם אמר המלוה ללוה פייס לפלוני שיתן לי ד' דינרין ואלוה לך אעפ"י שאין הלוה אומר תן לפלוני כדי שילויני וגם כשנותן אותו פ' למלוה אינו אומר כדי שתלוה לפלוני אפ"ה אסור כיון שהמלוה אומר אמור לפלוני שיתן לי מחזי כשלוחו ולא עוד אלא שאסור למלוה לומר פייס פלוני שיתן לך ד' דינרין ואלוה לך דכיון שרוצה בתקנתו ה"ל כאלו מהנה למלוה בשליחותו (סי' ק"ס ש"ך סק"כ ועיין במל"מ): ואם אמר המלוה ללוה אלוה לך מעות ע"מ שתקבל ממני מתנה אם הוא אדם חשוב שאינו מקבל מתנות בלא פיוס אסור (ט"ז ס"ק ק"ח):
חכמת אדם · סימן קל״ב, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.