אם אמר הלוה למלוה פלוני יתן ריבית בשבילי אסור דהוי כשלוחו (שם ונ"ל דאינו אלא מפני הערמת ריבית עיין בקדושין דף ו' ע"ב בתוס' ד"ה דארווח) וי"א דלהמתירין ללוה לפייס לזה שיתן עבירו ה"ה דאפילו אמר הלוה למלוה פלוני יתן בעבורי מותר (מל"מ פ"ה וכ"כ בשם רמב"ן שם) דכיון דאין הלוה ניתן משלו כלום מותר ואם א"ל הלויני מנה וטול דינר מיד פלוני שאמר שיתן לי מותר כיון דלא זכה בו עדיין מותר (מל"מ בשם רשב"א שם):
חכמת אדם · סימן קל״ב, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.