וכן המלוה על המשכון ובשעת הלואה א"ל אם לא אפדנו לזמן פרעון יהיה שלך מעכשיו (בענין שלא יהיה בו אסמכתא כדאי' בח"מ סי' ע"ג סעי' י"ז ובש"ך שם ס"ק מ"ח מ"ט נ') והמשכון שוה יותר מן החוב כיון שמתנה עמו כך בשעת הלואה מחזי כריבית וכתב הש"ך דזהו דוקא לדעת האוסרים בנותן מעות ומקבל סחורה וצ"ע אבל אם כבר הלוהו על המשכון ועתה אומר לו אם לא פרעתיך יהא המשכון מעכשיו שלך מותר דאין זה אלא קנס (שם ועש"ך ס"ק ל"ד ל"ה):
חכמת אדם · סימן קל״ב, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.