אבל אם התנה עמו שאם לא יפרע לו לזמ"פ יתן לו כל חדש וחדש כך וכך אע"ג דכ' דרך קנס ואם היה פורע לו בזמנו אין כאן ריבית כלל מ"מ הואיל וכתב ליתן לו דבר קצוב בכל חדש אסור וי"א דהוי ר"ק וי"א דאינו אלא א"ר אבל אם לא כ' לו ליתן קצבה בכל חדש כגון שכ' אם לא אפרע לך בתשרי ס' זהו' ישלם לו בחשוון ס"ו לכ"ע אינו אלא איסור דרבנן (ש"ך ס"ק ל"ג ונ"ל דר"ל דאסור משום הערמת ריבית כמ"שכ בש"ע סעי' י"ד):
חכמת אדם · סימן קל״ב, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.