המלוה לחבירו ק' שיתן לו ק"ך כגון שהלוה מאה רובל סיג ע"מ שיתן לו ק"ך והמקח עכשיו כ"ד רובל כסף וכשהוא משלם לו המקח כ' רובל כסף ונמצא שהק"כ נ"כ אינם שוים אלא כ"ד רובל אפ"ה הוי ריבית דאורייתא דבתר שעת הלואה אזלינן אבל אם הלוה לו ק' בק' אעפ"י שנתייקר אח"כ לא הוי אלא ריבית דרבנן ועיין לקמן כלל קל"ד (סעי' כ"א):
חכמת אדם · סימן קל״א, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.