חכמת אדם · סימן קל״א, י״ד

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

י"א דמותר ג"כ לומר לחבירו הלויני ק' זהו' על חודש ואני אחזור ואלוך ק' זהו' על חודש דזה דומה לאומר לחבירו עשה עמי מלאכה זו היום ואני אעשה עמך מלאכה זו למחר דמותר וי"א דאינו דומה למלאכה ואסור (ומשמע דזה הוי ר"ק) דהתם אין כאן הלואה אלא שזה חייב לו שכר מלאכתו ומה לי אם זה פורע לו במעות או שעושה מלאכה ששוה ג"כ כך אבל הכא אין הלוה חייב לזה כלום עבור ההלואה ומה שחזר ומלוה לו הוי ריבית ולכ"ע אם מתנה שילוה לו כפל או על זמן יותר ארוך הוי ר"ק (שם) ועיין בקונטרס הסמ"ע ולקמן כלל קמ"ג סי' ט"ו):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.