עוד כתבו שמכניס אצבעו תחת הסירכא ומגביה קצת אם נפסקה מחמת הגבהה כל שהוא תלינן שהוא ריר בעלמא (ש"ע סעיף י"א) ובזה אם נפסק רק באמצע ונשארו הראשים מחוברים הואיל ונפסק ע"י תנועה קלה כזו ודאי ריר הוא וי"א שהגבהה זו היינו שלא יוגבה כלל מהריאה עי"ז אבל אם הוגבהה קצת מהריאה בהגבהת הסרכא ה"ז סרכא וגם בזה אין להכשיר אלא בהפ"מ ובודק ירא ה' מרבים (תב"ש):
חכמת אדם · סימן י״ג, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.