כתבו הפוסקים דלא נקרא סרכא אלא סרכא שרירא אבל מה שנפסק בהכנסת יד הבודק לבדוק ולא נודע מקומו איה אינו אלא ריר בעלמא וכשרה ואם נפסק והוציא הריאה ונמצא ראש א' בריאה או בדופן או במקום אחר כיון שהרגיש שהיתה מחוברת אעפ"י שנפסקה מחמת ידו עדיין לא יצאה מכלל סרכא דדוקא כשאין בה כח להתחזק אפי' מאחד מקצותי' ה"ל רירא בעלמא. ואפי' אם עברה במשמוש היד צריך שיהיה הבודק כשר וירא שמים שיש לסמוך עליו שלא הכניס בכח (תב"ש):
חכמת אדם · סימן י״ג, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.