מברכין תחת החופה ברכת ארוסין והיינו הברכה שמברכין אשר קדשנו כו' וצונו על העריות כו' וקודם לה מברכין על הכוס של יין בפה"ג ואם אין לו יין מברכין על השכר ובדיעבד אפי' בלא כוס. ואח"ז מקדשין וקורין הכתובה כדי להפסיק בינה לברכת נשואין והם ז' ברכות הידועים עם ברכת בפה"ג ולכתחלה אין מברכין ז' ברכות אלו אלא עד שיהיו שם עשרה גדולים עם החתן בין כשמברכין אותן תחת החופה או לאחר בר"המז ולכן אין לעשות חופה אלא במקום שיש בו עשרה לברך כדי לברך שבעה ברכות כי כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה ובדיעבד אפי' אם בירך בפחות מי' יצא וא"צ לחזור ולברך ואם א"א בי' אלא בטורח גדול לא יברך ומותר לבעול עד שימצא עשרה ואז יברך אפי' אחר כמה ימים ובכל סעודה וסעודה שאוכלין שם מברכין שבעה ברכות:
חכמת אדם · סימן קכ״ט, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.