חכמת אדם · סימן קי״ח, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

דין זמן טבילה (סי' קצ"ו):אין הנדה וזבה ויולדת עולות מטומאתן בלא טבילה שאפילו אחר כמה שנים הבא עליה חייב כרת אא"כ טבלו כראוי בלא חציצה ובמקוה הראוי דהיינו במקוה שיש בו כשיעור וטבילת נדה אע"ג דאינו מפורש בתורה מ"מ קבלו חז"ל דאין לה טהרה אלא בטבילה מדכתיב בשאר טמאים ורחצו במים זה בנין אב לכל הטמאים. ועוד ק"ו ממגעה דכתיב והנוגע במשכבה ורחץ במים וק"ו היא עצמה שטעונה טבילה ועוד כתיב בכלי מדין במי נדה יתחטא וקבלו חז"ל דר"ל במים שהנדה טובלת בהם ובזבה כתיב ואחר תטהר וקבלו חז"ל דר"ל אחר מעשה הטבילה תטהר ועוד שהוקשה נדה לזב ובזב כתיב בהדיא ורחץ במים:
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.