הלובשת לבינים בשבת וי"ט או בי"הכ תרחץ בין ירכותיה ובא"מ בחמין שחממו מע"ש ועי"ט או בצונן אפילו כל גופה ובלבד שתהיה נזהר שלא תרחוץ בבגד שלא תבא לידי סחיטה. ויש נשים נוהגות שאינם לובשין לבינים במוצאי שבת דאז תטביל במוצאי שבת ותרחיק הטבילה מן החפיפה ובט"ב וביום אבלה אפילו תוך ז' תלביש ותציע כדרכה בשאר ימות השנה רק שתלבוש חלוק נקי ולא לבן ממש אם אפשר (ט"ז סי' שפ"א ס"ק ב') ולא תרחוץ רק באותו מקום ובין ירכותיה בין בחמין ובין בצונן (שם בט"ז וש"ך דלא כרמ"א ובא"ח סי' תקנ"א סעיף י"ו):
חכמת אדם · סימן קי״ז, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.