ואם ספרה ז"נ אדעת זמן הנשואין שהיו מוגבלים לר"ח ניסן וכשהגיע ר"ח ניסן לא בא ולמחרתו בא ציר מהחתן דאתיליד ליה אונסא בדרך ושיבא בתוך יום או יומים א"צ ז"נ אחרים אפילו לא בדקה עצמה בימים שבנתיים אם לא עברו עליה ז' ימים בלא בדיקה דודאי רמיא אנפשא ויהבה דעתה שתבדוק יפה ושלא תבא לידי חימוד (ש"ך) ומ"מ כיון די"א דבזה יש לחוש לחמוד (עיין ט"ז) ולכן יש להורות כשיבא הציר תבדוק עצמה מיד (ס"ט):
חכמת אדם · סימן קט״ו, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
