וכ"ז כשהסכימו החתן והכלה שניהם לדחות הנשואין אבל אם לא נדחו בבירור רק שלא הושוו באותו יום והכלה חושבת שיתפשרו או שילכו לדין עד שיתרצה החתן אע"פי שזה נמשך יום או יומים לא מקרי דחיות הנשואין דהכלה סומכת דעתה דשמא יתפתה החתן ובודקת יפה (ט"ז ס"ק ו'):
חכמת אדם · סימן קט״ו, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.