בדקה חלוקה ולבשתו ופשטה ומצאה טהורה והשאילתו לחברתה ולבשה ומצאה בו כתם הראשונה טהורה שהרי בדקה אותה והשניה טמאה ואינה יכולה לומר שאינה מאמנת לבדיקת הראשונה וה"ה אם בדקה הראשונה א"ע ומצאה טהורה ולא בדקה החלוק והשאילה לחברתה אם בדקה עצמה תיכף בשעת פשיטה הראשונה טהורה כיון שהוחזקה בטהרה ע"י הבדיקה אבל השניה אעפ"י שבדקה א"ע ונמצאת טהורה טמאה שאני אומר עם סילוק ידיה ראתה (דרישה וכ"כ הס"ט ס"ק ס"ח) אבל דעת הב"ח וש"ך בס"ק מ"ז דאם לא בדקה החלוק פעם שני כשפשטה אע"ג דבדקה עצמה ומצאה טהורה שתיהן טמאות דמאי חזית דמקלקלת להך תקלקל לאידך:
חכמת אדם · סימן קי״ג, מ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.