בדקה א"ע בעד שאינו בדוק לה אפילו הניחתו שמור בתיבתה ומצאה עליו דם אינה טמאה אא"כ יש בו כגריס ועוד אבל בפחות מכגריס ועוד טהורה ואין חילוק בין משוך לעגול דכיון שהעד לא היה בדוק תלינן שמא מקודם לזה היה על העד ונתקנחה בו עד שנעשה משוך (משא"כ כשהניחה תחת הכר או תחת הכסת דתלינן שנעשה ממאכולת שתחת הכר ולכן צריך הוכחה שלא נעשה בדרך קינוח עיין ס"ט ס"ק ס"ב) ודוקא בעד בינוני דהיינו שאין חזקתו בדוק ולא מלוכלך דהיינו שנטלתו ממקום מוצנע שדרכן של נשים להצניע להכין להם עדים ואין מוליכות בשוק ולא מתעסקין בהם בכתמים אבל כשלקחה חלוק מן השוק ואינה יודעת ממי לקחה מנכרית או מישראלית נדה או טהורה או שקנחה בעד המזדמן לה בבית וכ"ש אם בדקה עצמה בעד שחזקתו מלוכלך כגון שלקחה עד ממקום שדמים מצוין שם שחזקתו שכבר היו בו כתמים ובדקה עצמה בו ונמצא עליו כתם לכ"ע טהורה אפילו יותר מכגריס סעיף ל"ו):
חכמת אדם · סימן קי״ג, ל״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.