חכמת אדם · סימן קי״ג, ט״ו

בד"א דבנמצא על בשרה לבד אינו תולה דוקא כשאין לה לתלות אלא בעסק שעסקה בכתמים או בשוק של טבחים אבל אם יש לה מכה בגופה שאפשר שמשם בא ונטף הדם על אותו מקום תולה בה וטהורה (סעיף י"א) ואפי' נתרפאת אם אפשר לה להתגלע ולהוציא דם ע"י חיכוך תולה בה ואע"פי שעכשיו עלה עליה קרום ואינה מטפטפת (סעיף י"ח) אבל אם המכה בכתיפה ומצאה כתם על יריכה במקום שא"א לבא שם מן המכה טמאה ול"א דנגעה בידיה במכה ומשם והביאה ליריכה דידים עסקניות הם דלא מחזקינן לא טומאה ולא טהרה ממקום למקום ודוקא בעינן שלא ידעה אם נגעה או אפי' נגעה ולא ידעה אם נתלכלכו ידיה מדם שבמכה דהוי ס"ס להחמיר שמא לא נגעה במכה ואת"ל שנגעה שמא לא נתלכלכו ידיה ואת"ל שגם נתלכלך שמא לא הכניסה ידה ליריכה וכיוצא בו אבל אם נגעה בודאי במכה או בשאר דברים ויודעת שנתלכלך ידיה מאותן הדברים וגם נמצא עכשיו דם על ידיה וגם על יריכה ודאי תלינן כיון דידיה ודאי נתלכלכו תלינן כיון שידים עסקניות הן שמא הכניסה ידי' גם לשאר מקומות שבגוף וטהורה סעיף י"ב (ס"ט ס"ק כ"ח בשם הפרישה) ונ"ל שאם המכה ודאי מוציא' דם וידעה שנגעה בודאי במכה וכן אם נתעסקה בידיה בבשר ודגים שהיו מלוכלכים בודאי בדם אע"פי שלא ידעה בודאי שהיו ידיה מלוכלכים בדם מ"מ טהורה שדבר ידוע שהנוגע בדם ודאי נדבק בידיה: