חכמת אדם · סימן קי״ב, ח׳

ווסת החודש בדילוג כיצד ראתה בט"ו בניסן ט"ז אייר י"ז סיון י"ח תמוז חוששת כן לעולם כיצד קבעתה ראתה ט"ו ניסן וט"ז אייר אעפ"כ א"צ לחוש לי"ז סיון שכיון שאין דרך נשים לדלוג ל"ח כלל שמא תדלוג וכ"ש שאינה צריכה לחוש לאחר ראיה ראשונה שהיה ט"ו ניסן לט"ז אייר דמהיכי תיתי שתדלוג (סעיף י"א) ולא דמי לווסת הפלגה שחוששת לאחר שראתה ב"פ כדלעיל סי' ז' דזה הוא שכיח בנשים שתקבע ווסת להפלגה. חזרה וראתה י"ז סיון יש פוסקים שכבר קבעה לה ווסת שהרי היה כאן ג' ראיות ט"ו ניסן ט"ז באייר וי"ז סיון וצריכה לחוש לי"ח תמוז ולי"ט אב וכן לעולם עד שתעקרנה ג"פ ויש מגדולי הפוסקים דס"ל דעדיין לא קבעה ווסת לדילוגין שהרי א"א לומר שדלגה אלא בראיה שניה שאז ניכר הדילוג אבל הראשונה לא היתה בדילוג ואפילו היה לה ווסת מקודם כגון בי"ב בחודש ודילגה לט"ו מ"מ זה הדילוג אינו שוה לדילוגה שאח"כ שזה היה דילוג של כמה ימים ועכשיו אינה מדלגת אלא יום אחד אם לא שהיה לה ווסת קבוע מקודם בי"ד לחודש ודילגה לט"ו בניסן וט"ז אייר וי"ז סיון שאז ניכרים ג' הדלוגין אבל בלא"ה א"צ לחוש עד שתראה גם י"ח תמוז אז קבעה לה ווסת לדילוגין וצריכה לחוש לי"ט אב כ' אלול וכן לעולם עד שתקבעני ג"פ. ואם היה לה ווסת מקודם לזה בט"ו לחודש לכ"ע ראיה זו שראתה בט"ו ניסן אינה מן המנין דאמרינן זו לא היתה בדילוג שהרי ראתה בזמנה כיון שהיה לה מקודם ג"כ ווסת קבוע לט"ו לחודש (סעיף ז' ט"ז וש"ך דלא כדרישה):