חכמת אדם · סימן קי״ב, י״ח

אחר שבארנו לך דין באיזה ענין ראוי לקבוע ווסת הנני מבאר לך הנהגתה מתחלת ראייתה עד שתקבע לה ווסתה האשה שראתה פעם אחת יש לה לחוש חששה אחת שהיא ווסת החודש ולדעת יש פוסקים גם לעונה בינונית כגון שראתה בא' בניסן צריכה לחוש א' דר"ח אייר משום עונה בינונית ויום ב' דר"ח אייר שהוא ווסת החודש. ראתה גם כ' ניסן ניתוסף לה עוד חשש ב' שמא תקבע לה ווסת להפלגה של כ' יום אעפ"כ צריכה לחוש לא' באייר שהוא יום ב' דר"ח משום ווסת החדש שהרי עדיין לא עקרה יום זה אבל א"צ לחוש ליום א' דר"ח משום עונה בינונית שהרי כבר ראתה לכ' יום חזרה וראתה בא' אייר לדעת רוב אחרוני' א"צ לחוש לט' באייר שהוא הפלגה של כ' יום מן כ' ניסן שהרי כבר עקרה הפלגה זו ע"י מה שראתה באחד באייר וא"כ הפליגה רק י"ב יום אלא שצריכה לחוש י"ב אייר שהוא הפלגה י"ב יום. ודעת קצת הפוסקים (רמ"א וט"ז) דאפי' חזרה וראתה בא' באייר אמרינן דראיה זו לא באה מכח ששינתה הפלגה של כ' יום לקבוע לי"ב יום אלא מה שראתה היא מחמת שהיום גורם שתקבע גם לימי החודש כמו א' בניסן ואעפ"כ תראה לזמן הפלגה של כ' יום וא"כ צריכה לחוש גם ט' אייר שהוא הפלגה מן כ' ניסן. ונ"ל דגם בזה אזלינן לחומרא כדלעיל סי' ט' ובין ראתה בא' באייר או לא ראתה לד"ה צריכה לחוש כ' אייר שהוא ווסת החודש מראי' שראתה כ' ניסן (הגהת רמ"א סעיף י"ג):