ווסת השעות כיצד. היתה רגילה לראות בשעה ידוע שכל פעם שהיא רואה אינה רואה אלא באותה שעה ביום או בלילה כגון בחצי יום וחצי לילה או כגון אחר טבילה ושאר דברים וכיוצא בזה שרגילה לראות מחמת אותו זמן אלא שאין לה זמן קבוע לראייתה משום הכי תמיד היא חוששת לאותה שעה בכל יום. עברה השעה ולא ראתה מותרת אפילו בלא בדיקה. ודוקא שלא היה לה ווסת לימים או להפלגה אלא פעמים ביום זה ופעמים בזה אבל אם היה לה יום קבוע אעפ"י שרגילה לראות ג"כ בשעה ידוע לא מהני ואסורה כל אותה עונה כדלעיל כלל ק"ח סי' ג' (סעיף ג' ובב"י בשם הראב"ד):
חכמת אדם · סימן קי״ב, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.