ווסת הפלגה בדילוג כיצד כגון שראתה היום וראתה שנית לסוף ל' ושלישית לל"א ורביעית לל"ב ואז קבעה ווסת וחוששת לדילוג של הפלגת ל"ג ואם ראתה חוששת לל"ד וכן לעולם וכן אם דילגה למפרע כגון שרגילה לראות לשלשים ודלגה לכ"ט ואח"כ לכ"ח ולכ"ז דמאי שנא ואין חילוק אם הרחיקה דילוגה הרבה כגון מכ"ט לל"א ואח"כ לל"ג ואח"כ לל"ה חוששת שוב לל"ז ואח"כ לל"ט וכן לעולם כמו שכתבנו לעיל בווסת החדש רק שיהיו הדילוגים שוים אבל אם פ"א דילגה יום א' ואח"כ ב' ימים אינה קובעת וכבר כתבנו דאינה חוששת לדילוג עד אחר שתקבע ג"פ שהם ד' ראיות וכבר כתבנו לעיל בוסת החודש בדילוג די"א דסגי בג' ראיות וי"א דוקא ד' ראיות וא"כ ה"ה בהפלגה דלכ"ע בשוה בעינן ד' ראיות כמבואר בסי' ז' וא"כ אם הוא בדילוג להפוסקים בוסת החודש בדילוג דצריכה דוקא ד' ראיות וא"כ בהפלגה בדילוג צריכה ה' ראיות כגון היום ל' ל"א ל"ב ל"ג דאז קובעת וסת וכבר כתבנו שם דצריך להחמיר כשני הדעות וא"כ ה"ה הכא (סעיף ה' ובש"ך):
חכמת אדם · סימן קי״ב, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.