כבר כתבנו שאינה חוששת לדילוגים עד שתקבענה ולפיכך ראתה בר"ח ניסן חוששת לר"ח אייר. לא ראתה ר"ח אייר אינה חוששת לר"ח סיון שהרי כבר נעקר יום זה. ראתה ר"ח סיון חוששת לר"ח תמוז לא ראתה ר"ח תמוז אינה חוששת לר"ח אב אע"פי שיש כאן הפלגת ב' חדשים דלא חיישינן להפלגה אלא כשאינה ראוי' ראיה שניה להצטרף עם הראשונה לפי ימי החודש כגון שראתה ח' בר"ח וא' בכ"ט וכיוצא בו דנמצא דאנו רואים דלא תקבע לחדשים אלא להפלגת זמן אבל כששתי ראיות היו שוין לימי החודש אינה צריכה לחוש לימי הפלגה אלא לחדשים והרי כאן אנו רואים שראתה ר"ח ניסן ר"ח סיון ואינה חוששת להפלגה של נ"ט יום דמסתמא תקבע יותר לימים. (ב"י בשם בעל נפש) ראתה ר"ח אב קבעה לה ווסת לר"ח לדילוגין:
חכמת אדם · סימן קי״ב, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.