אם היתה אשה שיש לה ווסת קבוע לנדתה ועברה ושמשה בתוך עונת ווסתה כגון שהיתה ווסתה בלילה ושמשה באותה לילה (ועיין ש"ך ס"ק ט"ו היכא תמצא בהיתר) לא חשבינן לה לרואה מ"ת אלא תלינן ראייה זו שהיא ראיית ווסתה דאזלינן אחר רוב נשים דאין דרכן לראות מ"ת ואם אין לה ווסת דקיי"ל דחוששת לעונה בינונית אם שמשה סמוך לעונה בינונית צ"ע ועיין בכו"פ סק"ד:
חכמת אדם · סימן ק״י, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.