ואם הפחידוה פתאים ונפל ממנה חררת דם הוא סי' שנתרפאת אלא שבזמן הזה אין לעשות רפואה זו לכתחלה להתירה ע"י כך וכן אם נתגרשה ואח"כ עשתה רפואה זו אין מתירין אותה להנשא אבל אם עשתה רפואה זו בעודה תחת בעלה אין מוציאין אותה עד שתבעול ותחזור לקלקולה (סעי' ט'):
חכמת אדם · סימן ק״י, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.