אם תרצה להתרפאות צריך שיהיה קודם שתתחזק אבל אחר שתתחזק יש מסתפקים אם מותר לסמוך על הרפואה ולשמש אח"כ ואם רופא זה עשה רפואה זו לאשה קודם שנתחזקה ונתרפאת יכולה אשה אחרת לסמוך עליו אף לאחר שנתחזקה ומותרת לשמש עד שתחזיר לקלקולה (סעיף י' ובש"ך) ואם יש רגלים לדבר שהיא משמשת בצער מה שלא היה קודם לכן כ' רדב"ז סי' ת"י שקרוב בעינינו שסומכות על רופא מומחה שאמר שנתרפאת ומותר' לשמש פעם ד' (ס"ט ס"ק כ"א) ויש מי שמתיר אם אמר לה רופא שנתרפאה. ואם תראה האשה שפסק דם ווסתה וראייתה ע"י רפואות וניכר שהועיל לה יש לסמוך אף על הנכרי ומ"מ אם תחזור ותראה אפי' פעם אחת חזרה לקלקולה ואשה שראתה ג"פ מ"ת והזקינה עד שחדל להיות לה אורח כנשים לגמרי מסתפק הכו"פ אם מותר' לבעלה (עיין בס"ט ס"ק כ') וזקנה שראתה ג"פ מ"ת ויש לה צער וכאב בשעת תשמיש ע"ש בס"ט בשם שב"וי דמיקל וע"ש:
חכמת אדם · סימן ק״י, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
