ריאה שנמצא בה בועות ואפי' הרבה אלא שאינם סמוכות אפילו היא מלאה ליחה סרוחה ועכורין למנהגינו ע"פ רמ"א כיון שאינם סמוכות כשר' דהדרה בריא ומ"מ נקראת ריעותא לענין ב' לריעותא כדלעיל כלל ט' ואם עור הבועה משתנית למראה ריאה ממש אע"ג דעומדת בגבשושית או שאר ריעותא כשר דכיון דיש בו מראה ריאה לא ה"ל אלא חסרון מבפנים (ש"ך ס"ק ה') ואז אפי' סרכא תלוי' יוצא ממנה כשר שהרי אינה יוצא מן הבועה אלא מן הבשר (תב"ש) ועיין לקמן כלל י"ג:
חכמת אדם · סימן י״א, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.