בועות הם כוללים מינים הרבה פעמים הם מלאים רוח או מים. לפעמים מים זכים ולפעמים מים עכורים וסרוחים וכן לפעמים מלאים מוגלא עכורים וסרוחים ולפעמים הם מלאים ליחה כדבש וכיוצא בו כל אלו נקראים בועות והן בולטים וגבוהים מבשר הריאה. וטינרא הוא בלשון תרגום סלע ר"ל שהם קשים כאבן בין שיש בה ליחה יבישה מעט וקשה כאבן ומראהו דומה למוגלא (דאם מראהו כמראה ריאה והוא יבש לגמרי כאבן הוי אטום כדלעיל בדין נקובת הריאה סימן י"ב) וגם היא בולטת מן הריאה ואם יש בה טפה ליחה דינו כבועה וצריך לבדוק אח"ז ואם לא בדק מחזקינן לבועה: ומורסא היינו שקורין בלאטער שאינם גבוהים מבשר הריאה וקרום הריאה מכסה אותה ומראה הליחה אשר בתוכה הוא כעין מראה אבן טוב שקורין (טירקיס) והם גדלים בין עור נבשר ואין לה מראה ריאה רק מראה המורסא ושמור כללים אלו ושמותיהן: ונבאר חילוקי דיניהם בפרטיהם:
חכמת אדם · סימן י״א, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.