אבל אם יודע שיש בידו להפר נדר זה אבל היה סובר שמותר להפר אימת שירצה כיון שטבר יום שמועה אינו יכול להפר עוד שהיה לו להפר ביום שמעו (סעי' כ"ב) ונ"ל דה"ה כשטעה שסובר דמה ששותק אינו מפסיד אינו יכול להפר עוד מזה הטעם (עיין בלבוש):
חכמת אדם · סימן ק״ג, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.