אין האב והבעל מפירים אלא ביום שמעם. ודוקא כל היום ולא מעת לעת שאם שמע בתחלת הלילה מפר כל הלילה ויום המחרת ואם שמע סמוך לחשיכה אינו מפר אלא עד שתחשך כדכתיב ביום שמעו משמע אותו יום ואם עבר היום ושתק אע"פי שכיון בלבו להפר לה רק ששותק כדי לצערה אינו יכול להפר עוד ומכ"ש אם כיון בלבו שיהיה הנדר קיים דאז לאלתר הוי קיום ואינו יכול להפר עוד אפילו באותו יום (רל"ד סעיף כ"א):
חכמת אדם · סימן ק״ג, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.