אם תיקנו אתה דבר בחרם ונידוי בעת שהיו שרויין על אדמתן היה חל גם על דורות הבאים ויכולין לתקן שאפילו מי שישנה מקומו וידור בעיר אחרת (ועיין סי' רי"ד) ואז חל החרם אף על הבאים אחריהם ואפשר אפי' לא פרשו כן חל החרם דאע"פי דבשאר דברים כשאין דעתו לחזור מותר הכא חרם זה אקרפתא דגברי מונח (שם בש"ך ס"ק צ"ד):
חכמת אדם · סימן ק״ב, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.