י"א לדבר רשות אפילו עם דעתם אין להתיר לפי שאין חרטתן שוין דזה מתחרט מטעם זה וזה מתחרט מטעם זה אבל לדבר מצוה כולם מסכימים ומתחרטים מטעם אחד ולפ"ז אפילו לדבר רשות אם כולם מתחרטים בחרטה א' יש להתיר ולפ"ז המקבל עליו בחרם או בנידוי ברשיון הממשלה עד"ר נמי יכול להתיר עם דעתם לכ"ע דהא חרם א"צ פתח וחרטה כדלעיל סעיף ז'. ומ"מ יש להחמיר בכולם שאין להתיר לכתחלה כיון שנדר עד"ר (עש"ך ס"ק נ"ט):
חכמת אדם · סימן ק׳, ל״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.