אין נקראין רבים פחות משלשה ואם נדר בפני ג' ואמר הריני נודר עד"ר ואותן ג' שייכי' באותו נדר לכ"ע הוי עד"ר דמסתמא הנך דשייכי בגויה שעומדים לפניו קאמר ואם אמר להם על דעתכם אני נודר פשיטא דלכ"ע הוי עד"ר ועדיף מאומר ע"ד פלוני ופ' ופ' (ש"ך ס"ק ס"ז) וכן אם אמר הריני נודר על דעת פלוני ופ' ופ' אע"פ שאינו עומד עמהם הוי עד"ר לכ"ע אבל אם אמר סתם עד"ר ונדר בפני ג' שלא פרט אותם וגם לא שייכי באותו נדר מחלוקת בין הפוסקים די"א דגם זה הוי עד"ר דמסתמא ע"ד אותם שעומדים לפניו קאמר ויש מחמירין יותר שאפילו אמר סתם עד"ר אפילו לא נדר בפניהם אין לו התרה ונכון להחמיר לכתחלה גם בזה (שם ס"ק ס"ו) וה"ה אם נשבע וידענו על מי נתכוין כגון שנשבע ע"ד הקהל או ע"ד ג' רבני העיר ואין שם אלא ג' רבנים שודאי לאלו נתכוין ואם נדר ע"ד הקהל אף אם יסכימו הרוב לבטל נדרו אינו כלום עד שיסכימו כולם שהרי פי' ע"ד הקהל גדולים וקטנים שנראה שלא ע"ד רוב הקהל הוא סומך (ש"ך ס"ק נ"ח בשם ריב"ש ונ"ל דכוונתו שאמר כן בפירוש ע"ד הקהל גדולים וקטנים ולכן לא מהני רוב וכעת אין בידי ריב"ש) ואם אמר הנודר שכוונתו היה ע"ד רוב הקהל נאמן אבל אם אמר בהדי' ע"ד פלוני ופ' ודאי ע"ד שיסכימו כולם קאמר ואף שאומר שכוונתו היה על הרוב אינו נאמן (ש"ך שם):
חכמת אדם · סימן ק׳, ל״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
