שכור אעפ"י שלא הגיע לשכרותו של לוט לא ישחוט לכתחלה. אף דדינו כפקח לכל דבר היינו במידי דתלוי בדעת אדם אבל לא בזה שתלוי בכבידות איבריו ויבא לידי דרסה ולכן צריך שמירה מעולה שכל שוחט יהיה נזהר שלא ישתה משקין המשכרים ומכ"ש יין שרף סמוך לשחיטה עד שירגיש בעצמו שכבר סר ממנו כח המשקה (שם):
חכמת אדם · סימן א׳, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.