וחייב האב לחנך את בנו ובתו (עיין מגן אברהם סימן שמ"ג וכ"כ תוי"ט ביומא בהדיא) וי"א דגם בהאם שייך מצות חינוך וחייב לחנכם בכל המצות בין מדאורייתא ובין מדרבנן כל מצוה ומצוה לפי דעתו של הבן. ולכן משהתחיל לדבר מלמדו תורה דהיינו פסוק ראשון שבק"ש ופסוק תורה צוה לנו וברה"מז. היודע להתעטף שיהיה ב' ציצית לפניו וב' לאחריו ולאחוז הציצית בידו בשעת ק"ש (יז) חייב לחנכו בציצית. היודע לשמור תפילין שלא יפיח ושלא יישן בהם חייב לקנות לו תפילין ועכשיו נתפשט המנהג להניח ב' או ג' חדשים קודם הזמן (ססי' ל"ח). היודע לנענע חייב בלולב וכשהוא בן ה' או ו' שנים שאינו צריך עוד לאמו חייב בסוכה ושיכול לאכול פת מאכילין אותו כזית מצה (רמב"ם) וכן בכל מצוה ומצוה חייב לחנכו והכל לפי דעת הקטן:
חיי אדם · סימן ס״ו, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.