חיי אדם · סימן נ״ד, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

לש עיסה בשמן דבש חלב שומן וחמאה או שאר מי פירות ואפילו נתן לתוכו ג"כ מעט מים או שלש העיסה במים לבד אלא שעשה ממנו כמו פלאדין או טערטליך ומילא בתוכו בפירות. או אפילו לש במים לבד וגם לא מילא בשום דבר רק שגלגל את העיסה דק כמו (הויזין בלאזין) או קיכליך שלנו ואופין אותם בתנור ואוכלין אותן רק לקינוח כ"ז נקרא פת הבאה בכיסנין ואינו לחם גמור כדלעיל כלל מ"ב סימן א' דלחם גמור אין בו א' מן תנאים אלו. ולכן אם אכל מהם פחות מן ד' ביצים (דיש מן האחרוני' שכתבו דג' או ד' ביצים הוא שיעור סעודה כמו לענין עירובין ולכן לכתחלה יזהר בזה אך שמעתי מפה קדוש הגר"א שלא נראה לו אלא כמו שכ' בסי' ד' בשם ש"ל שהוא סעודת ערב וצהרים) מברך במ"מ ולאחריו על המחיה ואין צריך נט"י (סימן קס"ח):
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.