חיי אדם · סימן ל״א, ל״ד

הא דמוציאין אחרת דוקא שנמצא טעות גמור כגון רחבה במקום רחבו ירדנה ירדנו הוא והוא כשב כבש וחמשתיו חסר יו"ד בין תי"ו לוא"ו אף על גב דנוכל לקרות כאילו כתיב ביו"ד כיון דדרשינן מיניה של חמשיות הרבה הוי כטעות גמור וכן מאן יבמי דצ"ל חסר יו"ד דדרשינן מיניה מדכתיב כאן חסר יו"ד ובפסוק וזרע אין לה כתיב מלא יו"ד לכן דרשינן עיין עליו וכן בכ"ד שס"ת נפסלה בה אבל משום חסרות ויתירות כגון אבתינו חסר וא"ו וכתב מלא וכיוצא בו א"צ להוציא אחרת דאין אנו בקיאין בלאו הכי כ"כ בחסירות ויתירות שאפשר שגם בספר שיוציאו יש בו מלא במקום חסר ואם חסר תיבה או אות שבודאי חסר כגון אבותינו ונחסר אחת מהאותיות או שנכתב ב' אותיות או תיבות שבודאי אחת מיותר הוי טעות (א"ר) ור"מ בתשובת נ"ב מ"ת כתב שנמצא אשר תקראו אותם שצ"ל אתם חסר וא"ו דדרשינן אפילו מזידין כו' א"צ להוציא אחרת משום דס"ת שלנו איננו בקיאין בחסר ויתיר נמצא הוא הדין בכל אלו א"צ להוציא משום חסירות אלא אם כן נרגש במבטא כגון והנה תומים בבטנה שאם כ' מלא באל"ף צריך להוציא אחרת שנרגש במבטא משא"כ כשכתב מלא יו"ד א"צ דאינו נרגש ואם כתב מגרשיהם במקום מגרשיהן או להיפך א"צ להוציא אחרת (מגן אברהם בשם צ"צ) והח"צ חולק ונ"ל כדבריו דדוקא בחסירות ויתירות אין בקיאין אבל אם חסר אפי' קוצו של יו"ד פסולה ונ"ל דפשיטא אם נכתב גרשם גרשן דפסול (ע' בא"ע בב"ש) ונ"ל דלצ"צ הוא הדין בגרשם בן לוי דלפעמים שכתב בנו"ן ולפעמים במ"ם אבל בגרשם בן משה נ"ל לכ"ע הוי טעות ואם אין כאן ס"ת אחרת ישלים שבעה קרואים ונ"ל דאין להרבות ברכות במקום פלוגתא ויגמור כל הסדרה עם זה שנמצא הטעות באמצע קריאתו ויברך אחר גמר כל הסדרה ברכה אחרונה עכ"ל ואם חומש א' שלם בלא טעות כיון שאין אחרת אפי' לכתחלה מותר לקרות באותו חומש חובת היום אבל לא יוציאנה למנחה שאינה חובה כ"כ: