אם נמצא טעות בס"ת הכריעו האחרונים (עיין מגן אברהם סי' קמ"ג וביאורי הגר"א) דבמקום שאין מנהג קבוע אם נמצא טעות באמצע הקריאה אפי' לא קרא עדיין ג' פסוקים יקרא הטעות בעל פה (ואע"ג דדברים שבכתב אסור לאמרן בעל פה כיון שאינו אלא אות אחת או תיבה אחת שאין לו משמעות כלל לבדו לא מיקרי דברים) וישלים ג' פסוקים ומברך באחרונה ומוציאין אחרת ומשלימין מנין הקרואים ואם הוא פחות משלשה פסוקים סמוך לפרשה דאסור להפסיק או שהוא שלישי בחול או בראש חודש וחול המועד רביעי דאסור להוסיף (וביו"ד דברות ושירת הים וח' פסוקים האחרונים שבתורה צ"ע א"ר) ישלים הפרשה בס"ת הפסול ולא יוציא אחרת ויברך אחריו אבל בשבת האחרון כיון שמותר להוסיף מותר להפסיק שיקרא אחר בס"ת הכשר ואפי' היה אחרון כהן מותר לקרות אחריו כהן או ישראל (א"ר) אבל במקום שנקבע מנהג על פי רמגן אברהם אזי אם קרא כבר שלשה פסוקים או אפילו שהתחיל תיבה אחת בפסוק הג' יגמור אותו ויברך אחריו ואם הוא ב' פסוקים סמוך לפרשה יקרא עד הפרשה אבל אם לא התחיל עדיין פסוק ג' יפסוק ולא יברך אחריו ומוציאין אחרת ואינו מברך לפניה וגומר קריאתו בס"ת הכשר אפילו לא נודע הטעות עד אחר שקראו אחר הטעות איזה פסוקים א"צ שיתחילו בשניה למפרע כי כל מה שקראו קודם שנודע הטעות יוצאין בדיעבד (מגן אברהם) ואפילו נודע כבר שס"ת זו פסולה ושכחו והוציאו וקראו בה מה שקראו קראו ויוצאין (א"ר) ונ"ל דיש לנהוג כמש"כ הט"ז והמגן אברהם דאם נמצא הטעות בשביעי לאחר שקרא ג' פסוקים אזי ישלים הפרשה וגם הוא מפטיר ולא יאמר קדיש לאחר השביעי אלא לאחר הפטרה ואם כבר אמרו קדיש אזי יקרא המפטיר שלשה פסוקים בס"ת הפסול ולא יברך על קריאת התורה אבל כשמוציאין ב' ס"ת ונמצא הטעות בשניה כיון דהוא חובת היום דינה כמו בכל קריאות ומוציאין ס"ת אחרת אם נמצא הטעות קודם שקרא שלשה פסוקים (עיין במגן אברהם סי' קמ"ג ס"ק ד' ובסי' רפ"ב ס"ק ט"ז) ואם לאחר שקראו שבעה וכבר בירך באחרונה ועדיין לא קראו כל הסדרה מצא טעות באמצע הסדרה נ"ל דלכ"ע צריך להוציא אחרת שהרי ע"כ צריכין להשלים כל הסדרה ויקראו בשניה בברכה ויכולין להוסיף כשאר שבתות אם נמצא הטעות לאחר הברכה בתחילת הקריאה נראה לי דאין צריך לחזור ולברך (עיין בי"ד סי' רע"ט בט"ז):
חיי אדם · סימן ל״א, ל״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
