אין קורין בתורה אלא כשהיא כתובה כתיקונה כדין ס"ת המבואר בהלכות ס"ת. ואפילו כתובה כהלכתה ונמצא בה ג' טעיות אסור לקרות בה עד שיגיהנה כי היא מוחזקת במוטעה (י"ד סי' רע"ט) ונ"ל דהוא הדין בנמצא בה ג' אותיות נפסקים. ואם נקרעה בה יריעה כל זמן שלא תפרה אסור לקרות בה ואפילו לא נקרעה אלא תוך ב' שיטין ונ"ל דהוא הדין אפי' בשיטה אחת. ואם תפרה או שדבק עליה מטלית אפילו יותר משלשה שיטין כשרה וכן אם היה נקב והניח עליו מטלית וכתב מקצת אות על המטלית ומקצתו על היריעה פסול (י"ד סי' רע"ט ובש"ך כתב שם דלא כרמ"א שם) דבעינן תורת ה' תמימה ומכל מקום נ"ל דוקא לכתחלה אין לקרות בה אבל אם באמצע הקריאה נמצא שנכתב על המטלית אין להוציא אחרת כיון שהט"ז מכשיר אפי' לכתחלה (עיין בי"ד). וכן אם נקרעו התפירות מן יריעה אחת שהרי זה כאלו אינו אחת אלא אם כן נשאר שם חמשה או ששה תפירות או רוב היריעה נשארת תפורה:
חיי אדם · סימן ל״א, ל״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.